הוצאות משפט צו הגנה בחוסר תום לב

הוצאות משפט גבוהות בגלל בקשת סרק לצו הגנה

אלימות במשפחה הינה תופעה אשר יש להוקיעה בכל פה. על פי נתוני משטרת ישראל, היקף ההליכים הפתוחים הנוגעים לאלימות פיסית ואיומים במשפחה עומד על כ-18,000 תיקים. 

על מנת להתמודד עם "מכת המדינה" הזו, המחוקק נתן בידי הנפגעים כלים משפטיים שיוכלו להגן עליהם. אחד המרכזיים שבהם הוא בקשה לצו הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991. 

אולם מה קורה כאשר בקשה לצו הגנה מוגשת מטעמים זרים? למשל, רצון לזכות ב"נקודת פתיחה" טובה בהליך הגירושין או מחמת כעס ונקמה? ובכן, בית המשפט, למרות שהוא נוקט בגישה מחמירה ביותר בנושאים הנוגעים לאלימות במשפחה, איננו "חותמת גומי". עד כדי כך שהמבקש או המבקשת עלולים לשאת בסנקציות שונות.  

דוגמה ניתן לראות בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (ה"ט 20-08-34579 פלונית נ' פלוני). לא רק שהבקשה לצו הגנה נדחתה, אלא שהוטלו על האישה הוצאות משפט בגובה של כ-7,000 שקלים. 

בקשה ללא ראיות מלבד עדות האישה 

לאורך כל הדרך בית המשפט לא נתן אמון בגרסתה של האישה, אשר הסתמכה אך ורק על עדותה, וללא כל בדל ראיה נוסף. אמנם ניתן לקבל בקשה לצו הגנה על בסיס "עדות יחידה", אך הדבר חייב להיעשות עם הנמקה ברורה (סעיף 54 לפקודת הראיות). 

הנמקה ראויה לא נמצאה. להפך, אמינותה של האישה רק "התדרדרה" ככל שההליך המשפטי התקדם. היא טענה למשל לשני אירועים של אלימות פיסית כלפיה, אך הדברים הופיעו לראשונה בהליך המשפטי ולא בתלונה למשטרה שהוגשה לפני התביעה. האישה גם לא הביאה לעדות את הילדים שהיו לטענתה נוכחים באירוע, ולא הציגה הקלטה של המקרה שהייתה לה לדבריה. 

גרסתה נחלשה מאד שכן הלכה פסוקה היא שאם בעל דין לא מציג ראיה או מזמן עד, שיכולים היו לחזק את טענותיו, הדבר מעיד שכנראה העדים/הראיות היו עלולים להזיק לו. בנוסף הגבר טען בתצהירו שהוא לא נקט באלימות פיסית כלפי אשתו, אך חרף כך הוא לא נחקר על גרסה זו (ועל כן ההכחשה בתצהיר הפכה ל"מידע חלוט"). 

סנקציות בעקבות בקשת סרק

בית המשפט דחה את הבקשה, ומיד לאחר מכן המשיך בצעד נוסף וקבע כי ההליך נולד מטעמים זרים ובחוסר תום לב. ביקורת קשה נמתחה על האישה, ובפסק הדין נכתב כי "אין לאפשר שימוש בצו הגנה להשגת מטרות זרות לאלה המונחות ביסודות החוק. מתן צו הגנה הינו אמצעי דרסטי וחריף ויש להרתיע מתדיינים בל ישתמשו בכלי זה שלא לצורך" (ההדגשה לא במקור). 

בית המשפט הזכיר לאישה את סעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה, שקובע כי במידה שבקשה לצו הגנה נדחית משום שהיא קנטרנית, ניתן להטיל סנקציות על המבקש/ת כגון:

  1. הוצאות לטובת המדינה ולטובת הצד שנפגע. 
  2. פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה. 

בית המשפט קבע כי לאור התנהלותה של האישה, ובשל העובדה שהוא סבור כי מדובר בבקשת שווא, היא תשלם לבעלה הוצאות משפט בסך 7,000 שקלים. 

לסיכום, 

החוק למניעת אלימות במשפחה נועד להגן על מי שסובל מאלימות בתוך ביתו ומצד הקרובים אליו ביותר. על מנת לסייע בידי הנפגעים, הליכים רבים מכוח החוק מאפשרים נקיטה בצעדים מהירים, זולים, יעילים ופשוטים. 

על כן, כאשר ההליכים הללו מנוצלים לרעה, אין מדובר בעניין של מה בכך. ייתכן שהאישה במקרה הנ"ל אף יצאה "בזול". ידועים פסקי דין בהם נשים חויבו בסכומים גבוהים בהרבה. בית המשפט בפסק הדין הנוכחי נתן אפילו דוגמה לבקשת סרק שהובילה להוצאות המשפט ופיצוי בסך 30,000 שקלים. 

Like this article?

שיתוף ב facebook
Share on Facebook
שיתוף ב linkedin
Share on Linkdin

משרד עורכי דין - אסף בן-חור

שינוי גודל גופנים