הטרדה מינית בעבודה – 40,000 שח פיצויים

הטרדה מינית בעבודה איננה תופעה זניחה כלל וכלל. נהפוך הוא. על פי דו"ח רשמי שפורסם לאחרונה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-33% מהנשים בישראל שסובלות מהטרדה מינית, נפגעות במקום עבודתן. 

ההטרדה יכולה להיות הן מילולית והן פיסית, והיא מקפלת בחובה השלכות משמעותיות. עד כדי הזכות של העובדת להתפטר ממקום עבודתה תוך שהיא גם מקבלת את פיצויי הפיטורין וגם פיצוי נוסף בשל היחס הפוגעני. 

כך אירע במקרה הבא, שהגיע עד לפתחו של בית המשפט העליון, כאשר עובדת זרה בתחום הסיעוד התפטרה לאחר שהוטרדה מינית בעבודתה (בגץ 9239/17). 

נגיעות ואף ניסיון לכפיית יחסי מין

העובדת טענה כי בעלה של המטופלת הסיעודית שלה ניצל את שעות הבוקר המוקדמות, ובעוד אשתו ישנה, נהג לגעת בה באופן לא הולם ובמקומות אינטימיים. כולל מקרים קשים בהם הבעל אף גרר אותה לחדר של בתו, שלא שהתה באותו העת בבית. כאשר הגיעו מים עד נפש, ובעקבות איום של הבעל כנגד המטפלת שאם היא לא תענה לו היא יכולה "לארוז את דבריה", העובדת הזרה אכן עזבה את הבית. 

הבעל ואשתו הסיעודית טענו בכתב ההגנה שהעובדת לא עזבה בגלל הטרדה מינית אלא משום שלא הייתה מעוניינת לבצע מטלות ניקיון. הנתבעים ניסו לטעון שהעובדת לא הלינה על הטרדה מינית בפני חברת התיווך שסייעה בהעסקתה, וכך גם בשני מכתבים למיצוי זכויות שנשלחו על ידה בסיוע עמותת "קו לעובד". 

עוד נטען על ידם שהעובדת, למרות טענותיה בדבר ההטרדה המינית, לא עזבה מיד אלא רק לאחר מספר חודשים. הודגש גם שבהליך פלילי שנפתח בעקבות האירוע, התיק נסגר בעילה של "חוסר אשמה". 

אני מאמין לך

בית הדין לעבודה בחן את הטענות וקבע כי הוא מקבל את גרסת העובדת. לגבי התיק במשטרה, למרות שהוא נסגר, עלתה ממנו גרסה אחידה וברורה של נגיעה בגוף בכמה הזדמנויות, ובניסיונות של הבעל לשכנע את העובדת הסיעודית לקיים עימו יחסי מין. 

בית הדין הוסיף כי גם אם הגרסה של ההטרדה המינית נמסרה באיחור, אין בכך בכדי להחליש אותו מיידית. ידוע כי כבישת תלונות בנוגע להטרדה מינית היא עניין נפוץ. 

שנאמר, "התופעה של כבישת התלונה בעבירות מין, ובכלל זה מעשי הטרדה מינית במסגרת העבודה, אינה נדירה, ולעניין זה הסברים אפשריים מסוגים שונים. לא פעם העובדת המוטרדת חשה בושה, עלבון וקלון או רתיעה מפני החשיפה ומפני מחירה החברתי והאישי של חשיפה כזו. חששן של קורבנות מינית להתלונן מתעצם, מטבע הדברים, כאשר המטריד הוא איש בעל סמכות הממונה עליהן במסגרת עבודתן" (ע"ע 06/274 פלונית נ' אלמוני). 

בתביעה הראשונה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה, נפסקו לטובת העובדת פיצויי פיטורין, תמורת הודעה מוקדמת ופיצוי בסך כ-40,000 שקלים מכוח החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה (בשל ההטרדה המינית). 

הבעל והאישה ערערו לבית הדין הארצי לעבודה, אשר הפך את התוצאה וקבע כי העובדת התפטרה ואיננה זכאית לפיצויי פיטורין (או הודעה מוקדמת). עתירה לבית המשפט העליון הביאה לביטול פסק הדין שניתן בערכאה הארצית, ולקביעה כי העובדת אכן זכאית לפיצויי פיטורין בשל הטרדתה. 

בג"צ קבע כי במקרים של הטרדה מינית במקום העבודה, יש מקום לפעול לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963, שכותרתו "התפטרות אחרת שדינה כפיטורים". כלומר, "ההטרדה המינית עולה כדי נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו", נכתב בפסק הדין בבית המשפט העליון. 

Like this article?

שיתוף ב facebook
Share on Facebook
שיתוף ב linkedin
Share on Linkdin

משרד עורכי דין - אסף בן-חור

שינוי גודל גופנים