התעמרות בעבודה

פיצוי בשל התעמרות בעבודה – 20,000 שקלים

הצקות בעניין ביצועים מקצועיים, אמירות אישיות מעליבות, התפרצויות זעם, צעקות ואפילו איומים פיזיים. כ-200,000 ישראלים סובלים מדי שנה מהתעמרות בעבודה. כך לפי מחקר שנערך לאחרונה עבור משרד הכלכלה, על ידי פרופ' סיביל היילברון וד"ר יריב איצקוביץ (המכללה האקדמית כנרת). 

התעמרות בעבודה היא מצב של השפלות ויחס פוגעני כלפי עובד מצד ממונים או עמיתים. בשנת 2016 המושג "התעמרות בעבודה" אף קיבל תקדים משפטי בפסק הדין מפורסם בעניינו של מני נפתלי. אב הבית לשעבר של בית ראש הממשלה, שזכה לפיצוי בסך כ-80,000 שקלים בשל עוגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה מהתעמרות בעבודה. 

מאז ועד היום נדונו בבתי הדין לעבודה לא מעט תיקים שעסקו בנושא זה. אולם נכון להיום המבחנים להתעמרות בעבודה מבוססים רק על הפסיקה, בהעדר חוק ספציפי (הצעת חוק עברה בקריאה טרומית אך "נתקעה" במסדרונות הכנסת). 

להלן דוגמה למקרה כאמור שנדון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (סע"ש 56525-12-17), ושמגלם היטב את ההשלכות של התעמרות בעבודה בשני מישורים:

  • הזכות להתפטר מבלי לאבד את פיצויי פיטורין. 
  • הזכות לתבוע (ולקבל) פיצויים בגין עוגמת נפש. 

מטבחי האימה: "תמונה עגומה של יחס פוגעני"

סיפורנו עוסק בטבח שסבל מקללות והשפלות מצד הממונה הישיר עליו. יחס פוגעני אשר גרם לו בסופו של דבר להתפטר בלית ברירה כעבור כשנה וחצי בלבד. 

"אני אהיה איתך כמו היטלר", "אני אאמלל אותך" ו"לא מגיע לאנשים כמוך משכורת", היו רק חלק מהביטויים שהושלכו כנגד התובע, שרק ביקש להתפרנס בכבוד. הטבח הגיש כנגד המסעדה תביעה לפיצויי פיטורין, פיצויים בגין עוגמת נפש ותשלום זכויות שונות. 

המסעדה טענה בכתב ההגנה שלא הייתה סביבת עבודה פוגענית, אלא יחסים רגילים ואפילו הדדיים. בית הדין בחן את הראיות וקבע כי הצדק עם הטבח. בין השאר על בסיס עדויות עובדים אחרים (לרבות עדי תביעה שהובאו להליך מצד המסעדה). 

"מהראיות התגלתה תמונה עגומה של יחס פוגעני של הממונים כלפי עובדי הנתבעת (המסעדה) שכלל קללות וצעקות", נכתב בפסק הדין, "לא היה מדובר באירוע חד פעמי אלא בדבר שבשגרה". הודגש כי ההנהלה הייתה מודעת לאווירה ששורה במסעדה, אך לא עשתה דבר בכדי לטפל בזה. 

התוצאה: כשהטבח לא היה יכול לסבול יותר את ההצקות וההשפלות, הוא החליט להפסיק את עבודתו ולהתפטר. לכאורה זהו צעד אשר לא מאפשר לו לקבל את פיצויי הפיטורין, וזאת משום שאלו מגיעים רק למי שפוטר (ולא לעובד שהתפטר). 

עם זאת, סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 קובע כי במידה שעובד התפטר מחמת "הרעה מוחשית בתנאי העבודה", או בשל נסיבות אחרות לגביו שיוצרות מצב שבו אי אפשר לדרוש ממנו להמשיך בעבודה, "רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים". דהיינו, התפטרות המזכה בפיצויי פיטורין. 

בית הדין לעבודה קבע כי לאור מה שהוכח בפניו, המקרה נכנס בגדרי החוק, והטבח יהיה זכאי למלוא פיצויי הפיטורין. יתרה מזו, הטבח תבע וקיבל גם פיצויים בשל ההתעמרות בעבודה מכוח "עוגמת הנפש" שנגרמה לו. בית הדין פסק לטובתו סכום של 20,000 שקלים בעבור רכיב תביעה זה. 

לסיכום, 

התעמרות בעבודה, הגם שהיא טרם הועלתה עלי חוק, מוכרת היטב על ידי משפט העבודה הישראלי. מקרים של התעמרות בעבודה יכולים להצדיק הן התפטרות בדין מפוטר (התפטרות עם פיצויי פיטורים), והן פיצויים בגין עוגמת נפש. 

עובדים אשר נחשפים להתעמרות קשה בעבודה יכולים לבדוק את זכויותיהם, ומעסיקים אשר שומעים על התעמרות במקום העבודה צריכים לנקוט בצעדים ממשיים בכדי לעצור את התופעה. 

מעסיקים שימו לב. לא רק שהתעמרות בעבודה צריכה להיפסק ולקבל מענה, אלא שהיא גם פוגעת בכם ברמה הכלכלית והתפעולית. מחקרים מראים שעובדים שסובלים מהתעמרות נוטים להעדר יותר בעבודה, חשים בקושי לעמוד במטלות המונחות לפתחם וסובלים מלחצים נפשיים ואישיים. 

Like this article?

שיתוף ב facebook
Share on Facebook
שיתוף ב linkedin
Share on Linkdin

משרד עורכי דין - אסף בן-חור

שינוי גודל גופנים