קללות – עילה להפסד כתובה

האם אישה שמקללת את בעלה עלולה להפסיד את הכתובה?

הכתובה עליה חותם החתן ביום חופתו איננה טקסט סימבולי בלבד, וגם בישראל 2020 מדובר במסמך משפטי פר אקסלנס. זאת למרות שידוע שגברים רבים, תחת "האופוריה" האופפת את יום חתונתם, מפריזים בסכומים גבוהים בכתובה אותה הם מעניקים לכלה המיועדת. 

במידה שבני הזוג לא יצליחו לשמר את חיי הנישואין ויפנו לפרידה, הכתובה יכולה למצוא את עצמה כחלק בלתי נפרד מהליך הגירושין. בשנים האחרונות אנו רואים אף התגברות מצד נשים הפונות לבתי הדין הרבניים בבקשה לפסוק להן את כתובתן, וכפועל יוצא מכך הפסיקות וההלכות בנושא מתרחבות תדיר. לא אחת, בתי הדין הרבניים מחייבים את הגברים לשאת בתשלום הכתובה, כולה או מקצתה, ולעתים קרובות עסקינן בסכומים נכבדים. 

תשלום כתובה בסך 35,000 דולרים

הנה לדוגמה מקרה שנדון לאחרונה בפני בית הדין הרבני בתל אביב, ובמסגרתו הבעל חויב בתשלום כתובת האישה בסך של למעלה מ-120,000 שקלים, אחרי נשואים של קצת יותר משנה, וגם זאת אחרי שהוחלט "לוותר" לו על 33% מהסכום אליו התחייב בחופה. 

בני הזוג ניהלו כאמור חיי נישואין קצרים ביותר שהיו מלווים בריבים רבים, ובאירוע מכונן בבית הוריה של האישה, שלאחריו עזב הבעל את הבית ולא שב. כעבור זמן קצר פתח הבעל בהליך גירושין, ואילו האישה הגישה תביעת שלום בית. מכאן החל תהליך בן שנה של התדיינות בערכאות, כולל הפניה לייעוץ נישואין שלא צלח. בסופו של דבר הצדדים הסדירו את גירושיהם, תוך שהם מותירים את הכתובה שבמחלוקת להכרעת בית הדין הרבני. 

האישה טענה כי היא זכאית לכתובתה מכיוון שהגירושין נעשו ביוזמת האיש, בעוד היא הייתה מעוניינת בשלום בית. הגבר טען כי לא הייתה לו ברירה אלא להתגרש. הוא תיאר מסכת של התקפי זעם שהיו מלווים באלימות מילולית ואף הגיעו לכדי אלימות פיזית של ממש. לחיזוק טענותיו האיש הניח בפני בית המשפט מסמך מיחידת הסיוע בו האישה הודתה במעשים המיוחסים לה. 

האישה הציגה לא מעט טענות משלה. ראשית, בכל הנוגע למסמך מיחידת הסיוע, היא העידה כי "הודתה" רק בגלל שאימו של בעלה לשעבר ביקשה ממנה לעשות כן למען "שלום בית", וכי התברר לה בדיעבד שהיה זה תרגיל ותו לא. כך גם האישה הגישה מכתבי אהבה שלדבריה לא היו נשלחים למישהי "שמקללת ומשפילה את בעלה". היא טענה כי לא מבינה עד היום מדוע הגבר רצה להתגרש, והעריכה כי הייתה זו החלטה שהתקבלה אצלו "מחוסר בשלות". 

האם קללות הן עילה להפסד כתובה?

מבחינת המסגרת המשפטית, אישה זכאית לכתובתה כאשר היא מעוניינת בשלום בית ואילו בעלה מבקש להתגרש. במרכז ההליך עמדה השאלה, האם הקללות שהטיחה האישה בבעלה מהוות עילה לשלילת זכות זו. מבלי להיכנס לנבכי ההסבר מתוך המשפט העברי, נדגיש כי אחד השיקולים לגבי משקל הקללה הוא האם ניתנה התראה. 

בשולחן ערוך נכתב כי שלילת כתובה מאישה מקללת תיעשה רק אם יוכח שהאישה קיבלה התראה ברורה. ההתראה הזו לא חייבת להיעשות על ידי בית דין, ויכולה להיות גם התראה של הבעל בפני עדים. על פי רוב, אין צורך בהתניה (אם תמשיכי לקלל.. אזי תאבדי את כתובתך), ודי בזה שהבעל דורש מאשתו שתפסיק לקללו.  

לפי המשפט העברי, יש לבדוק גם מדוע נאמרו הקללות. ככל שהגורם להתפרצות הזעם הוא הבעל בעצמו, הרי שהאישה לא תפסיד את כתובתה רק בגין התנהגותה. 

35,000 דולרים ישולמו לאישה

בית הדין הרבני בחן את הנסיבות שהוצגו בפניו וקבע כי חיוב הכתובה במקומו. בית הדין דחה את "ההודאה" של האישה בנוגע למסמך שהוצג על ידי הבעל מיחידת הסיוע, וזאת משום שהאישה חזרה בה והציגה את המקרה בתור "אמתלא". 

כך גם נקבע כי לא הייתה "התראה" לגבי ההשלכות אפשריות של הקללות על הכתובה. "לא הייתה התראה, ואף אם הייתה, לא נתברר אם אכן יצאו הדברים ממנו או ממנה", נכתב בפסק הדין, "אדרבה: האישה הייתה מוכנה לתקן, להשלים ולשפר את הליכותיה ולהתאימן לנישואין – מה שלא ניתן לומר במקרה זה על האיש". נוכח ספקות שעדיין נותרו באוויר לגבי הגורם לגירושין, בית הדין ראה לנכון להגיע לפשרה עם הפחתת 33% מסכום הכתובה. 

© כל הזכויות שמורות לעו״ד אסף בן חור

משרדו של עורך הדין אסף בן-חור הינו משרד בוטיק העוסק בתחום המשפט האזרחי.
המשרד שם לו למטרה לתת ליווי מקצועי
מתוך מחויבות אישית ללקוח ולבעיותיו, ומלווה את לקוחותיו הן ברמה המקצועית והן ברמה האישית לכל אורך התהליך.
העיקרון המנחה את המשרד ובניהול הליכיו המשפטיים הוא ההקשבה ללקוח, ניתוח סיכויי הצלחת התיק ומתן חוות דעת מקיפה על האפשרויות המשפטיות העומדות בפניו.

יצירת קשר

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות