מזונות – בואו נעשה קצת סדר בדברים
סוגי המזונות
בישראל ישנם מספר סוגי מזונות, כאשר לכל אחד מהם ישנו חיוב חוקי שונה וכללי החישוב שלהם שונים. אלו הם 2 סוגי המזונות הנפוצים ביותר:
משולמים לאישה על ידי בעלה, עוד בטרם ניתן הגט אך לאחר שהצדדים נפרדו. מזונות אלו נקבעים על פי דרישת האישה לרוב, בהתאם לנסיבות החיים ולאורח החיים, כמו גם בהתאם ליכולות הכלכליות ולצרכים של האישה.
בפרקטיקה נהוג להגיש בקשה לפסיקת מזונות אלו יחד עם פתיחת הליך הגירושין, לאחר הפרידה בפועל. תכלית המזונות במקרה זה היא לאפשר יכולת קיום לאישה עד לקבלת חלקה ברכוש המשותף במסגרת איזון המשאבים.
על פי הדין היהודי, תוקף החיוב במזונות אישה הוא עד מתן הגט. אולם ישנם מקרים בהם יינתן פטור ממזונות אישה לבעל כאקט עונשי כלפיי אישה, למשל בשל מעשה בגידה של האישה בבעלה.
מנגד, ישנם מקרים בהם מזונות אישה ישולמו לאישה גם לאחר מתן הגט ועד לביצוע חלוקת הרכוש בפועל במסגרת הליך שנקרא "איזון משאבים". כך נקבע בשנים האחרונות על ידי בית המשפט העליון, בפסיקה מיוחדת, חדשנית ולא סטנדרטית, שניתנה על ידי כב' השופטת דפנה ברק ארז. כאשר התכלית שבבסיס פסיקה זו הינה כאמור דאגה לפרנסת האישה בזמן ההליך ועד שתקבל את חלקה ברכוש המשותף.
באשר לגובה החיוב במזונות, באופן כללי, האישה זכאית לרמת החיים אליה הורגלה על ידי הבעל, לפני שהחל הסכסוך ביניהם. אולם חובת הבעל לזון את אשתו איננה מוחלטת ונתונה לשיקול בתי המשפט בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל זוג וזוג.
מזונות ילדים
החיוב החוקי והמוסרי של מזונות אלה מגיע מהחובה של כל הורה בתשלום מזונות ילדיו הקטינים, כאשר הדין מפריד בין הורים ששני בני הזוג יהודים לבין הורים שרק אחד מבני הזוג יהודים והליכים אלו מתנהלים בצורה שונה אחד מהשני.
הכלל הוא – כל הורה חייב לזון ולפרנס את ילדיו, לדאוג לצרכיהם, צרכי חינוך וחוגים, צרכי מדור (מגורים), רפואה, צרכי יום יום (לבוש, משחקים, העשרה ועוד) וכד'.
כאשר מדובר במקרה בו הורי הילדים הם יהודים משני הצדדים, המקור לחיוב האב במזונות ילדיו הוא בהלכה היהודית. בהלכה היהודית נקבע כי מכוח דין תורה האב יהודי חייב חובה מוחלטת לזון את ילדיו הקטינים היהודיים, וזאת כדי לספק צרכיהם היומיומיים עד שיגיעו לגיל 6, אך עם השנים פעלה הרבנות הראשית לישראל להרחיב את תקופת תשלום המזונות על האב עד שיגיעו הילדים לגיל 15, מתוך הבנה כי הצורך והחובה כלפיי הילדים אינו מסתיים בגיל כה צעיר ויש לדאוג לצרכי הילדים גם אחרי גיל 6 (שזהו למעשה גיל גן חובה).
מעבר לגיל 15 – המזונות שייפסקו יהיו מזונות "מדין צדקה" כאשר חיוב זה יסתיים בהגיע הילדים לגיל 18, ובמקרים מסוימים אף יפסקו מזונות (כלשהם) לילדים עד לאחר גיל צבא ובמצב שכזה יהיו המזונות מופחתים אף יותר, אם בכלל.
מזונות ילדים הינם נגזרת של צרכים אלו והחישוב נעשה על ידי נוסחאות קיימות וכן על פי הצרכים והחיוב נקבע על פי שקלול של השניים.
הסמכות לקבוע תשלום מזונות אישה ומזונות ילדים
בעבר, הסמכות המוחלטת לקבוע מזונות ילדים היה נתון כמעט בצורה מוחלטת בידי בית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים לא היו דנים בכך כמעט בכלל, אלא בהסכמה.
בשנים האחרונות, בעקבות שורה של פסקי דין חשובים, נקבע כי בתי הדין הרבניים כן יוכלו לדון בענייני מזונות ילדים – למעשה פסיקות אלו הגבירו את החשיבות של המושג "מירוץ הסמכויות" ואת החשיבות לנקוט בהליכים בצורה אסטרטגית נכונה ומחושבת, לצורך הגעה למיטב התוצאה בעניין זה.
סוגי מזונות נוספים ופחות נפוצים
בשל העובדה כי היום ישנם סוגי יחסים נוספים, כגון "ידועים בציבור" או "נישואים חד מיניים" או "הורות משותפת" התפתחה בפסיקה גם פרקטיקה של איזון משאבים ותשלומי מזונות שאינם יציר ההלכה היהודית ועקרונותיה אינם נשאבים מממנה אלה מן החוק האזרחי.
גם במקרים כאלו, ניתן לעיתים ובהתקיים התנאים המתאימים לתבוע או להיתבע בגין תשלומי מזונות בן/בת הזוג וגם תשלומי ילדים לילדים המשותפים.
כמובן שבמקרים אלו, בשל העובדה שהם חדשים יחסית לעולם המשפט, יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו ולנתח בהתאם לרוח הפסיקה והחקיקה הרלוונטיים למקרה.
